תיאורית הלמידה החברתית היא תאוריה המסבירה את ההתנהגות האנושית כמושפעת מגורמים סביבתיים וקוגניטיביים והיא מבוססת על הנחתו של ליב ויגוצקי שמניח כי המרכיב המשמעותי בלמידה הוא המרכיב החברתי אשר מקורו בשפה בה מנהלים בני האדם את התקשורת ביניהם. היא עוסקת בתהליך הלמידה של הפרט אשר מתמקדת בלמידה מתוך חיקוי .תהליך הלמידה של הפרט מושפע תחילה מסביבתו באופן בלתי נשלט המכונה תהליך היחברות. בתהליך זה הפרט רוכש את התנהגותו וערכיו על פי הנורמות בסביבה בה הוא חי . כאשר הפרט יוצר קשרים חברתיים הדדיים עם הסובבים אותו ומחקה אותם, הוא רוכש לעצמו ידע ומושגים חדשים.
