להיות מורה דיגיטלי

הטכנולוגיה ככלי נוסף בידי המורה

הטכנולוגיה כיום היא איננה עוד שיפור או כלי לצורך המחשה, היא מערערת את שיטות הלמידה של העבר ומכתיבה סדר יום חדש אשר לא רק מדבר על האופן בו נלמד אלא על הערכים האחרים אשר הלמידה מכוונת אליהם. אנחנו לא צריכים עוד לזכור משהו כי הוא זמין במכשיר הטלפון שלנו, אנחנו צריכים לדעת לעשות עם המידע הזה משהו חדש. לברור את המוץ מן התבן, לחשוב באופן ביקורתי על המידע – האם הוא נכון? האם אפשר לחפש משהו שסותר את מה שמצאתי? לחשוב איך אני רותם מישהו אחר או משהו אחר למידע שיש בידי כעת על מנת לעשות עם זה משהו, לדעת להעביר מסרים, לשחות נגד הזרם כשצריך, להתמודד עם החלטות מורכבות. מורה לא צריך להחליף מורה אחר טוב ממנו שמוקלט בוידאו – הוא צריך לדעת להשתמש בו. במאי קולנוע לא יודע להחליף את השחקן, הוא יודע להגיד לו מה לעשות. הסבירות שיש מורה טוב ממני לפיזיקה ביקום כנראה גבוהה מאוד, אך מאידך לא משנה כמה הוא ידבר בסרטון הוידאו הוא לא יוכל טוב ממני לגעת בנפשו של התלמיד שלי ולסקרן אותו באמצעות פעילות חוויתית בשעשועי פיזיקה בלונה פרק מחוץ לבית הספר. מורה טוב יחזיר את חדוות הלמידה כפי שהיתה דקה לאחר שיצאנו לאוויר העולם והטכנולוגיה ככלי תסייע לו בזה. לעולם לא יוכל האדם להשיג מכונית באמצעות ריצה, אך הוא יוכל לפתח מכונית מהירה יותר.

הטכנולוגיה כגורם המערער את מבנה מערכת החינוך

הבעיה רחבה יותר מהסקופ הקשור לאינטראקציה בין תלמיד למורה. מדובר בעניין  מערכתי שמאפיין את המבנה של בית הספר והאופן בו הוא מתנהל. למה שילד בכיתה ג' שיודע היטב מתימטיקה לא ילמד עם ילדים מכיתה ד' שהם ברמתו? למה נכפה עליו ללמוד מה שמשעמם אותו כי הוא כבר יודע? דוגמה נוספת: לאלץ ילד תנועתי שחייב להניע את גופו ולנוע ממקום למקום תוך כדי חשיבה או לחקור דברים תוך כדי תנועה זה עניין בלתי נתפס. ארחיק לכת ואומר שזה לא שונה מלהכריח ילד שרגיל ללמוד בישיבה לרוץ כל היום ולהאזין להרצאה באוזניות. מה ההבדל? זאת סוגיה סמויה מן העין שבה אנו שמורגלים בתפיסה של מבנה בית הספר או מערכות חינוך איננו מסוגלים לעכל או להבין אותה. אנו מצויים בתוך קונספציה של מבנה של מערכת חינוכית אשר שינוי בה יכול להתרחש רק במהלך מאות שנים, כי מדובר בצידוד מערכות מורכב אשר שומט מתחת לרגלי המערכת את המנגנונים שנבנו במהלך מאות שנים. כיתות שנבנו בצורה מסוימת, מדדים, הכשרה של מורים, ועוד. הטכנולוגיה יכולה להאיץ את השינוי כי באפשרותה לספק פתרונות נוספים ויצירתיים אשר יכולים לשנות מצב מבלי למוטט את מה שכבר קיים. סמארטפון לא העלים את סניפי הבנקים ביום אחד, אבל הביא לשינוי שהתרחש תוך עשור ולא תוך מאות שנים.

מקומה של הטכנולוגיה בגזרות בהן מתרחשת למידה

בואו נחזור לקרקע. אם נזקק את הסיטואציות בהן מתרחשת למידה במסגרת פורמלית מסורתית נמצא שהיא מתרחשת בשלושה אופנים:

·      באמצעות הוראה – מורה/מתווך תוכן

·      למידה חברתית – מה שמכונה למידה שיתופית

·      למידה עצמית

 בכל אחד מהאופנים הנ"ל הטכנולוגיה היא מאפשר (Enabler) משמעותי אשר מאפשר את התרחשות הלמידה, כאשר תפקידו של המורה הוא להניע את התהליך כפי שמופיע באיור הבא:

הטכנולוגיה מאפשרת למורה כלים לצורך המחשה ולמידה חווייתית, למשל באמצעות באמצעות סרטים, משחוק בשיעור ועוד. היא מאפשרת למידה חברתית באמצעות רשתות חברתיות, כלים לניהול ועריכת מסמכים ובוודאי מאפשרת למידה עצמית המותאמת לכל לומד (Personalization). 

חשיבותו ותרומתו של המורה בסביבה הטכנולוגית

מכאן גם נגזר התפקיד החשוב של המורה ומערכת החינוך – כי ההנעה של התהליכים הנ"ל באמצעות טכנולוגיה דורשת מיומנות של המורה, הבנת העקרונות הפדגוגיים והתאמתם. כמובן שללא מיומנויות מצד הלומד להשתמש נכון בכלים זה לא יעבוד. ההנחה שהנוער יודע להשתמש ברשת איננה נכונה שכן לחיצה על מסך מגע או שמירת קובץ הן אינן מיומנויות מספיקות. לומד שאיננו יודע ללמוד לבד, שהוא חסר מיומנויות חיפוש, חסר חשיבה ביקורתית אל מול האוקיאנוס הגדול של המידע עשוי ללכת לאיבוד בתוך השפע הגדול הזה.
הנטייה של מומחים לטכנולוגיה שאינם מומחים בפדגוגיה או בתהליך עסקי היא לקחת תהליך או מוצר קיים ולהמיר או לעטוף אותו בטכנולוגיה אך באותו ייצוג של המודל התפקודי המסורתי. רעיון העתקה אחת לאחת של הסביבה הפרונטלית לסביבה הטכנולוגית הוא שגוי בדיוק כמו לשדרג מכונית ע"י חיבור של סוסים אליה על מנת שהיא תיסע מהר יותר. הערך המוסף של הטכנולוגיה בהוראה הוא לא רק שיפור יעילות ע"י הפצה של הרצאה פרונטלית מצולמת, אלא בכלל באופן שבו לומד הופך אקטיבי בעת שהוא לומד באמצעות חקר, חיפוש חומר ושיפור מיומנויות הלמידה העצמאיות שלו. רשת האינטרנט מאפשרת למורה סוף סוף להעניק ללומד רשתות דייג במקום דגים. אם נלמד את הלומד ללמוד בעצמו הוא יוכל ללמוד כל העולה על רוחו. 

הטכנולוגיה בשירות ההוראה והלמידה

רשת האינטרנט החלה את דרכה באקדמיה, מאז השתנה האופן בו היא פועלת, קצבי התעבורה התעצמו, המשתמשים שהחלו דרכם ברשת כצרכני תוכן עברו לייצר את התוכן בעצמם. הרשתות החברתיות הפכו לזירת פעולה ותקשורת אשר הפילה משטרים, מכשיר הטלפון הנייד הפך אותה לנגישה 24X7 ודפוסי השימוש והצריכה השתנו. כיום אנו עדים לטכנולוגיה הבאה שדוהרת אלינו והיא ה VR (Virtual Reality) אשר תאפשר לנו לחוות נוכחות במקומות אחרים ע"י חבישת משקפי VR. בתחום הלמידה וההוראה גם כן חלו התפתחויות בעקבות אותם שינויים. האקדמיה והמגזר העסקי לא טמנו ידיהם בצלחת. ניתן לסווג את השירותים העוסקים בלמידה ברשת על פי הקטגוריות הבאות:

·      מערכת LMS (Learning management system) לניהול למידה - כדוגמת MOODLE בה אתם לומדים קורס זה

·      אתרי תוכן ייעודיים המתמחים בדיסציפלינות ספציפיות

·      כלים להוראה ולמידה - כדוגמת Kahoot

·      רשתות חברתיות

·      משחוק (Gamification) - כדוגמת האתר הזה לשעשועי מתימטיקה

·      טכנולוגיות נילוות