מהי למידה?
טרם נדבר על טכנולוגיה בלמידה עלינו להבין קודם מהי למידה וכיצד היא מתרחשת. כל עוד נשתמש בסרטון וידאו במהלך השיעור או בהדמיית תלת מימד, קרוב לוודאי שלא נמצא חיסרון כלשהו בכך אלא ערך מוסף חיובי. אך ככל שנגביר את השימוש, נגיע למקומות בהם על הלומד להשתמש בטכנולוגיה כדי ללמוד בעצמו – שם תחלנה להתעורר השאלות הנוגעות לחסרונות, למשמעויות ולמורכבויות הנילוות לכך. אלו הן הנקודות בהן צריך לפענח את מה שעובר במוחו ובנפשו של הלומד על מנת להבין את הערך המוסף של הכלים הטכנולוגיים, חסרונותיהם ויכולותיהם.
למידה היא תהליך מורכב המתרחש במוח. קשרים נוירונים נוצרים ואותם נתיבים עצביים אשר נוצרים עם היווצרות הקשרים במוח הם מעין דיסק קשיח אשר אוצר בתוכו את המידע הנלמד. נוכל להמשיל זאת לכבישים חדשים שנוצרים בין מקומות שונים, ככל שהלמידה משמעותית יותר כך הכביש מתרחב והופך לאוטוסטרדה וככל שהוא כביש צר ולא משמעותי כך הוא מתפוגג עם הזמן. תהליך הלמידה למרות שהוא נראה פשוט לכאורה, נחקר במשך עשרות שנים ולאורך הזמן התפתחו אסכולות שונות הנוגעות לתהליך המתרחש במוחנו בעת למידה. כבר בשלב זה חשוב להבין שבמוח מתרחשים שני תהליכים שונים זה מזה אך קשורים זה לזה.
· תהליכים לוגיים שכליים אשר מתבטאים בקשרים עצביים מבוססי חשמל (קשרים נוירוניים).
· תהליכים רגשיים המשלבים כימיקלים המופרשים מהאמיגדלה שהיא רכיב קטן בגודל של שקד הנמצא במרכז המוח. כשאנו מתרגשים מופרש אדרנלין, כשאנו שמחים מופרש סרוטונין ועוד.
לכאורה קיימת הנחה סמויה שאין קשר בין למידה ורגשות, אך מחקרים מעידים על כך שלתחושות הלומדים בעת ביצוע פעילות אקדמית יש השפעה ניכרת על המוטיבציה שלהם, המחוברות ועל ההישגים (Linnenbrink-Garcia & Pekrun, 2011), ועוד יתירה מכך, מערכת יחסים טובה בין המורה לתלמיד משפיעה אף היא על המחוברות ועל ההישגים. תחשבו על עצמכם בסיטואציות בהן התחושה שלכם חיובית או נעימה – אתם מחוברים וקשובים יותר.
הפעילות הכימית המתרחשת באמיגדלה והפעילות החשמלית של המוח החושב שלובים זה בזה בעיקר בהיווצרותן של התניות. המוח החושב מעבד את המידע המגיע אליו ובהתאמה מפריש כימיקלים אשר גורמים לנו להרגיש. אמחיש זאת ע"י הדוגמה הבאה: אם נעמוד באמצע היער ופתאום יופיע אריה - המוח החושב מיד יבין שיש בעיה, האמיגדלה תפריש אדרנלין אשר יסייע לנו לרוץ מהר יותר על מנת שנוכל להימלט (לא בכדי ספורטאים משקיעים הרבה בתהליכים רגשיים על מנת לשפר את ביצועיהם). הרגשות הם תוצאת פרשנות של אירוע עובדתי, רבים מכירים את המונח "אפרת" – ראשי תיבות של "אירוע – פרשנות – רגש – תגובה", הרגשות הם עניין סובייקטיבי לחלוטין. ניקח דוגמה הממחישה זאת: כשמישהו נכנס לחדר ואומר "שלום" חלק יפרשו זאת כמחווה וירגישו טוב – אצלם המוח יפריש סרוטונין, אחרים עשויים להניח שהוא אנטיפת כי אפילו לא הפנה מבט ולהרגיש אי נוחות, אצלם יופרש קורטיזול. בפועל, הוא לא נחמד ולא אנטיפת – הוא פשוט נכנס ואמר שלום.
איך כל זה מתקשר ללמידה?
לרגשות השפעה רבה עלינו ועל יכולת הזיכרון שלנו. רגשות הם
מרכיב קדמוני אשר נועד לשפר את יכולת ההישרדות שלנו באמצעות הכימיקלים המופרשים
מהמוח. הזיכרון ארוך הטווח אשר מקושר לרגשות מן העבר מאוחסן באזור האמיגדלה ולמעשה
שם עובדות ההתניות אשר מופעלות ע"י הרגשות שלנו. חתול אשר הוסרה ממנו
האמיגדלה עשוי שלא לפחד ממכונית מתקרבת ולהידרס. באותה מידה לעולם לא נשכח שאין
לגעת באש בוערת כי צרובה בנו ההרגשה הכרוכה בכאב המלווה בכוויה. לרגשות תפקיד חשוב
ביותר באחסון המידע, הטמעתו ושליפה מהירה שלו. בהמשך אדבר על הכלים המאפשרים לשלב
רגשות בלמידה ועד כמה טכנולוגיה יכולה
לסייע בכך (למשל בעת צפייה בסרט מרתק ומעורר רגשות) או במהופך נדון במגבלותיה בדיוק
בעניין זה בלמידה בקורס מקוון. מכאן ניתן להסיק כמה חשיבותה של הלמידה החווייתית
רבה. טכנולוגיה מאפשרת להעצים רגשות (כמו בקולנוע למשל), אך גם ויכוח לוהט בין
לומדים כמו בעת למידה בחברותא יכול לתרום לכך. לא בכדי הדת היהודית קידשה במשך
שנים למידה מסוג זה. התפלפלות והעמקה לרוב מתרחשים בעת למידה אקטיבית שבה הלומד
מבצע פעולה המשלבת מעורבות רגשית להבדיל מלמידה הפסיבית בה מישהו דוחס ללומד את
החומר. לומדה ממוחשבת בה הלומד משנן תוכן נלמד היא איננה למידה אקטיבית, ישנה
נטייה שגויה לחשוב ששימוש במחשב בלמידה הוא בהכרח חדשני, זה לא תמיד נכון. ככל
שהלמידה משמעותית יותר כך הקשרים הנוירונים הניטווים במוח חזקים יותר ויישארו
לאורך זמן. אחסון מידע באופן שהוא לא נבנה כתבנית או עקרון יתפוגג מהר יותר ממידע
שיש מאחוריו לוגיקה שניתן ליישם אותה בהקשרים אחרים, התעמקות בחומר הנלמד ועיסוק
אקטיבי בו מייצרת קשרים נוירונים בעלי עצמה גבוהה יותר.
ישנן תיאוריות רבות העוסקות בלמידה. למידה מתרחשת באופנים שונים בהתאם למאפיינים של התוכן הנלמד, הייצוג שלו ואופן ההעברה. כולנו מסכימים כי ניתן ללמד נושא מסוים בדרכים שונות ולכל דרך היתרונות והחסרונות שלה ולכל לומד מאפייני הלמידה האפקטיביים יותר והמתאימים בעבורו. למידה באמצעות חקר היא משמעותית יותר אך צורכת זמן רב יותר, למידה פסיבית בה מורה מכתיב את החומר היא מהירה ו"יעילה" מבחינת קצב ההעברה אך היא פחות משמעותית עבור הלומד. השילוב של יצירת תבנית חדשה (סכימה על פי התיאוריה של פיאז'ה עליו אדבר בהמשך) בשילוב תהליך רגשי ביחד יהפכו את הלמידה למשמעותית, אפקטיבית, ברת יישום בשדות תוכן אחרים ויחד עם זאת להישמר לאורך זמן. אך בואו נתחיל ראשית להכיר את תיאוריות הלמידה השונות.