מורה דיגיטלי - הדגמה למתעניינים

ביהביוריזם - הגדרה

הלמידה הביהביוריסטית מקורה מהמילה Behavior (התנהגות). היא משלבת שני רכיבים בסיסיים: קלט - מה שנכנס למוח ופלט אשר יוצא ממנו כתוצאה מכך (ממש בדומה למחשב). המדידה של הלמידה הביהביוריסטית היא של השינוי ההתנהגותי אשר התרחש לאחר הלמידה. למידה ביהביוריסטית אינה עוסקת במשמעות של החומר הנלמד, ביכולת היישום של המידע הנלמד או בהבנה שלו אלא בשינוי ההתנהגותי שהוא גרם לו בלבד. 

מאפייני הלמידה הביהוויוריסטית

זהו מאפיין הלמידה הפרימיטיבי ביותר אשר מתרחש כל העת אצל בעלי חיים כמו גם אצל בני האדם. אצל בעלי חיים זה ניכר בהתניות כמו בניסוי פבלוב בו הכלב ציפה לקבל אוכל עם הישמע צלצול הפעמון. 

 אם נתרגם זאת לניסוי בבני אדם, תדמינו יליד ממרכז אפריקה שמעולם לא למד אפילו מה זו מדינה או אפילו מה זה תאריך, רק אמרנו לו  שמדינת ישראל קמה ב 1948 וכשנשאל אותו מתי היא הוקמה הוא ישיב 1948. הוא לא ידע במה מדובר, מה זה מדינה או מי זה ישראל. תמיד כשנשאל אותו מתי הוקמה מדינת ישראל הוא יענה 1948. האם הוא למד? כן. הוא למד להשיב על השאלה מתי הוקמה מדינת ישראל, הוא תמיד יענה 1948. האם הידיעה שמדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 יש לה משמעות עבור הלומד? אם לא – קרוב לוודאי שהוא ישכח. גודלו של מוח האדם מוגבל, וההספק החשמלי שלו הוא אינו גבוה, על כן הוא מתנהל ביעילות  אנרגטית. מידע אשר איננו שימושי או איננו משמעותי מיותר מבחינה אבולוציונית ואם הוא איננו נתפס כמשמעותי עבור הלומד, המוח יבצע את העבודה מאחורי הקלעים וייפטר ממנו. המשמעות היא המכשיר בו ישתמש המוח בעת קבלת ההחלטה האם לזכור, להבין או למחוק.

למידה ביהביוריסטית תלויה בעיקר ביכולת הזיכרון של הלומד ובהתניות רגשיות או קוגנטיביות אך לא בכישורי ההבנה שלו. מחשב הוא דוגמה טובה למערכת למידה ביהביוריסטית, קלט ופלט. אם נכתוב תוכנה שכאשר נשאל אותה מתי קמה מדינת ישראל היא תשיב 1948, האם היא יודעת היסטוריה? – לא. למידה מבוססת שינון היא דוגמה קלאסית ללמידה ביהביוריסטית, הסיטואציה של המורה המדבר והתלמידים הזוכרים. תלמיד עם זיכרון טוב יקבל ציון גבוה ולהיפך. האם דווקא התלמיד שזוכר את החומר ידע לעשות אתו משהו חדש? לכתוב נייר עמדה? לא בטוח. למידה ביהביוריסטית מזכירה לי סרטון נחמד שבו נראה מורה נכנס לכיתה ומציב רשמקול על השולחן, הוא מפעיל אותו ויוצא מהחדר. מיד לאחריו מוציאים התלמידים את הרשמקולים מהתיקים שלהם, מפעילים אותם על מצב הקלטה ואף הם יוצאים מהחדר – למידה ביהביוריסטית מבוססת טכנולוגיה במיטבה. על עקרונות הלמידה הביהביוריסטית התבססה מערכת החינוך בעת שהוקמה. מורה מדבר אל מול תלמידים והתפקיד שלהם הוא לשנן ולזכור. התלמידים ה"טובים" זוכרים את החומר הנלמד לפחות עד הבחינה ואז שוכחים אותו, הפחות "טובים" שוכחים את החומר הנלמד טרם הבחינה התקיימה (המילה "טובים" מוצגת במרכאות מפני שהיא איננה משקפת באמת טיב – אלא מדד של מבחנים אשר תכליתם העיקרית למדוד שינון). 

חסרונות הלמידה הביהוויוריסטית

המבחנים המסורתיים התמקדו בווידוא שלאחר שנכנס הקלט הוא יוצא במהלך הפלט (בחינה) כפי שהוא נכנס. הצייתנות והמשמעת של הלומדים חשובים מאוד כשמדובר בתהליך למידה כל כך לא טבעי ומנוגד לאופן בו לומד המוח האנושי ולכן צריך משמעת כדי לאכוף אותו. הנזק הנלווה ללמידה ביהביוריסטית מתבטא בלומד שאט אט מנוון את כישורי הלמידה העצמית שלו. ככל שאתה מתרגל שמאכילים אותך כך תאבד את היכולת להשיג את האוכל שלך באופן עצמאי. אחת הסיבות לכך שרבים אינם מסיימים קורסים מקוונים אשר הם משתתפים בהם ברשת (MOOCS – massive open online courses) היא שבוגרי מערכות החינוך המסורתית אינם יודעים ללמוד באופן עצמאי כי הם לא הורגלו לכך. הלמידה נתפסת כ"מכשול" שצריך לעבור אותו כדי לקבל ציון או להשיג תעודה – התשוקה לדעת חסרה שם. ישנה טענה שאני שומע לעיתים קרובות "חסרה לי המסגרת כתלמיד, אין לי משמעת עצמית". האם כדי ללמוד משהו צריך משמעת? האם כשלמדנו לזחול, לשבת, ללכת היינו בתוך מסגרת? אם הורגלת ללמוד משלב מסוים בתוך מסגרת עם כללים נוקשים ובאופן שקיבלת הוראות - הסקרנות כבתה בך ואתה זקוק למסגרת.

מדוע הלמידה הביהביוריסטית אפיינה את מערכת החינוך למה בעצם נוצר הצורך לדחוס מידע ללומד? מסיבה מאוד פשוטה, לא היתה ללומד גישה לחומר שלא לימדו אותו ולכן היה עליו לשנן ולזכור. בעידן בו המידע זמין בכיס באמצעות מכשיר הטלפון הלמידה הביהביוריסטית כבר איננה מייצרת ערך משמעותי.

לאחר שסיימתם את משימות הקריאה בפרק זה עליכם לבצע שתי מטלות:

1. להשיב לסקר המקוון
2. לענות על השאלה אודות למידה אצל בעלי חיים