למידה קונסטרוקטיביסטית (קריאה)
התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא למידה מסוג מתקדם יותר אשר איננה מאפיינת בעלי חיים (שהם חסרי יכולת לדמיין) וזאת הנקודה שבה הם כבר אינם יכולים עוד ללמוד ולהתפתח בדומה לבני האדם. על פי ז'אן פיאז'ה כל עוד נוצרת תבנית חדשה או מורחבת תבנית קיימת מתרחש תהליך של למידה אשר יש לו משמעות. זאת למעשה האבחנה העיקרית בין למידה אצל בעלי חיים ואצל בני אדם. היכולת לייצר תבניות או להרחיב אותן מאפשרת "לחסוך" בתאי זכרון ולהפוך את האחסון ליעיל יותר. לא צריך לזכור איך נראות כל המכוניות ביקום בדיוק אלא מספיק להבין שצריך שיהיה להן מראה אופייני כדי להבין שמדובר במכונית.
ז'אן פיאז'ה היה ביולוג
צרפתי אשר למרות היותו ביולוג עסק בחקר הלמידה. הוא פעל בצרפת של שנות החמישים,
תקופה בה לא נחקרו ביתר שאת עניינים העוסקים בלמידה והוראה ובתקופה בה לא עמדו על
הפרק שאלות אשר עסקו בטיבן של מערכות החינוך וההכשרה. הוא תיעד את ילדיו במהלך
התבגרותם וניסה לזהות דפוסים אשר מהם יכול היה להסיק על האופן בו מתרחשת אצלם למידה.
הוא כתב מספר ספרים בהם העלה על הכתב את תובנותיו ובמהלך השנים שלאחר מכן נחקרו
כתביו במחקרים מדעיים אשר אוששו את מרבית התובנות אליהן היגיע. אם נזקק את
תובנותיו הוא מדבר על שני נדבכים מרכזיים בתהליך הלמידה: יצירת תבניות (סכימות) חדשות או
הרחבה של תבניות (סכימות) קיימות.
למידה קונסטרוקטיביסטית - הסבר
בואו ננסה להבין זאת באמצעות דוגמה. ילד אשר בפעם הראשונה פוקח את עיניו ומבחין בכיסא ירוק, הוא איננו יודע מה זה עד הרגע שמישהו יתיישב עליו. כעת הוא בנה במוחו תבנית חדשה המניחה שכל "דבר" אשר יש לו ארבע רגליים, משענת והוא בצבע ירוק הוא כיסא. בפעם הבאה כשיראה מישהו מתיישב על כסא שצבעו כחול הוא ירחיב את התבנית הקיימת כבר ויניח שמה שבנוי מארבע רגליים עם משענת בכל צבע שהוא יהיה כיסא. התבנית כעת הורחבה לכל צבע. ומה אם כעת יראה שרפרף עגול עם רגל אחת מרכזית וללא משענת? ייתכן מאוד שיניח שבמדובר בצעצוע המייצג הגה של מכונית עד ש.... מישהו יתיישב עליו. כעת הוא עשוי להניח שמדובר גם כן בכיסא ואז שוב התרחבה התבנית במוחו. תדמיינו היווצרות של תבניות חדשות והתרחבות שלהן כל העת. על מנת להרחיב תבניות נדרש דמיון שזהו אחד מהמרכיבים החשובים ביותר במוח האנושי.
מאפייני הלמידה הקונסטרוקטיביסטית
התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא למידה מסוג מתקדם יותר אשר איננה מאפיינת בעלי חיים (שהם חסרי יכולת לדמיין) וזאת הנקודה שבה הם כבר אינם יכולים עוד ללמוד ולהתפתח בדומה לבני האדם. על פי ז'אן פיאז'ה כל עוד נוצרת תבנית חדשה או מורחבת תבנית קיימת מתרחש תהליך של למידה אשר יש לו משמעות. זאת למעשה האבחנה העיקרית בין למידה אצל בעלי חיים ואצל בני אדם. היכולת לייצר תבניות או להרחיב אותן מאפשרת "לחסוך" בתאי זכרון ולהפוך את האחסון ליעיל יותר. לא צריך לזכור איך נראות כל המכוניות ביקום בדיוק אלא מספיק להבין שצריך שיהיה להן מראה אופייני כדי להבין שמדובר במכונית.
על מנת שתתרחש למידה קונסטרוקטיביסטית יש צורך בדמיון מפותח. הדמיון כך עולה ממחקרים מתרחש בחלק הקדמי של מוחנו אשר עם התפתחותה של האבולוציה האנושית איפשר באמצעות הדמיון את התפתחות האדם לכדי המצב הקיים כיום. אלמלא יכולנו לדמיין קרוב לוודאי שלא יכולנו להמציא דברים חדשים, לשפר את איכות חיינו ולנוע לעבר עתיד אחר. אם נשווה אותנו לבעלי חיים, נגלה שהאופן בו הם חיים כמעט שלא השתנה במשך מאות אלפי שנים, מפני שחוסר היכולת שלהם לדמיין לא איפשר להם לשנות את אורח חייהם ולהשתנות.
יישום של "למידה קונסטרוקטיביסטית" במערכות מחשב (AI)
מעניין לראות שתהליכי הלמידה הקונסטרוקטיביסטיים מיושמים כיום במחשבים (זה מכונה בינה מלאכותית או Artificial Intelligence) ומכאן ההערכה שמקצועות רבים יוחלפו בעתיד ע"י מחשבים או רובוטים. אותה אבולוציה בתהליך הלמידה מן הז'אנר הביהביוריסטי אל הקונסטרוקטיביסטי מתרחש כיום גם במחשבים אשר יכולות העיבוד שלהם מתחזקות בקצב פנומנאלי. ריי קורזוויל התפרסם בשנת 1965 בתכנית "יש לי סוד" - בה על מתחרים היה לגלות מה הסוד שלו (הוא ניגן יצירה מוזיקלית אשר בעצם הולחנה ע"י אלגוריתם מתימטי שהוא כתב ועל המשתתפים היה לגלות זאת באמצעות שאלות). קטע ממנה מופיעה בסרטון מטה :
