למידה חברתית (קריאה)
האם היינו יכולים להתמיד
ולהתקדם לאן שהגענו כחברה אנושית אם היינו מקיימים את כל תהליכי הלמידה האלו לבד באופן
עצמאי ללא תקשורת עם בני אדם אחרים. אם היינו באי בודד לבד במשך אלפי שנים יכולנו
להגיע לאותה מציאות חיים בה אנו נמצאים היום?
ויגוצקי היה יהודי אשר חי ברוסיה בתחילת המאה הקודמת. את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה הוא סיים למרות שלא למד פסיכולוגיה, כתביו ומחקריו אשר הגיעו למערב הפכו לשם דבר רק עשרות שנים לאחר מותו בשנת 1934 ועוררו סקרנות ועניין רב בקרב מומחים אשר עסקו בחקר הלמידה. על פי ויגוצקי המרכיב המשמעותי בלמידה הוא המרכיב החברתי אשר מקורו בשפה בה מנהלים בני האדם את התקשורת ביניהם.
למידה חברתית ושפה
כשאתם חושבים אתם בעצם מנהלים במוחכם דיון אשר מבוסס שפה, אלמלא היתה החברה האנושית לא היתה נוצרת השפה בה אנו מנהלים את מחשבותינו ומאחסנים אותן. הלמידה עצמה מקורה בתרבות אשר בני האדם רוכשים אותה בעת התבגרותם והם לומדים באמצעות אינטראקציה עם הסביבה המקיפה אותם אשר משמשת כ"פיגום" (Scaffolding) שמאפשר פתרון של בעיות והבניית ידע חדש. על פי תיאוריה זאת זה הבסיס אשר מאפשר את יצירת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית.
ZPD
ויגוצקי הגדיר את קו הגבול אשר עד אליו יכול הלומד ללמוד באופן עצמאי וממנו יש צורך במתווך אשר יסייע לו בלמידה. את קו הגבול הזה הוא כינה ZPD (Zone of proximal development). האם קו הגבול שינה את מקומו עם התפתחות הדפוס, הנגישות למידע ולהתפתחות של טכנולוגיות אשר מאפשרות ללמוד באופן עצמאי? ויגוצקי לא יכול היה לנבא את ההתפתחות הטכנולוגית בת ימינו אשר מעלה שאלות הנוגעות לתיאוריה שלו. האם למידה ברשת חברתית היא למידה עצמית או למידת עמיתים? העקרון נשאר, אך גבול ה ZPD שינה את מקומו עם התפתחותה של הטכנולוגיה ויכולותיה.
רשתות חברתיות ולמידה
תיאוריות הלמידה השונות נהגו בתקופות בהן הטכנולוגיה היתה מיושנת ולא אפשרה למידה כפי שאני מכירים אותה כיום, אך מוחנו מאז לא השתנה. הרשתות החברתיות, אופן התקשורת והנגישות למידע הפכו למשהו זמין לכל אחד באופן שאותן התיאוריות מיושמות כפי שהן בסביבה הטכנולוגית אשר צומחת ומתפתחת מידי יום. המודלים השונים ללמידה (הביהביוריסטי, הקונסטרוקטיביסטי והחברתי) כולם יכולים לבוא לידי ביטוי בלמידה מבוססת טכנולוגיה. לומדות בהן צריך לבצע תרגול אינסופי כדוגמת תוכנה ללימוד הקלדה עיוורת, לצד קריאת מאמרים וביצוע עבודות חקר ולמידה שיתופית ברשתות החברתיות. איזה מודל טוב יותר? איזה באמת מבטא למידה? על פי מה עלינו לנהוג כמורים? להערכתי זה תלוי דיסציפלינה, תלוי לומד ותלוי המטרות אליהן מכוון המורה. כשנשאלת השאלה מהי למידה באמת? אין תשובה אחת לזה.
בואו ננסה להבין כיצד זה מתקשר למוח החושב ולמוח המרגיש (הנוירונים והכימיקלים). למידה אשר מלווה בתהליכים רגשיים תתאכסן בזיכרון לטווח ארוך מפני שזיכרון לטווח ארוך והתניות מלווים בתהליך רגשי. אנחנו אף פעם לא נשכח שאש מסוכנת לנו כי חווינו בעבר פחד כשקיבלנו כוויה, המוח החושב יודע לגשת לזיכרון לטווח רחוק ולשלוף את המידע הזה תוך חלקיקי שניה. תנסו להיזכר באירועים או נושאים שלמדתם בעברכם ואתם זוכרים אותם – היכן שהיה העניין מלווה ברגשות יגדל הסיכוי שתצליחו לשלוף את המידע ממנו. טכנולוגיה מאפשרת להעביר את הלומד תהליך רגשי באמצעות שילוב של מוזיקה, המחשה ויצירת חוויה רגשית. קחו את סרט הקולנוע הטוב ביותר, תורידו ממנו את מוזיקת הרקע ובין רגע ירד סף המתח הרגשי ועוצמת החוויה והעניין מהתוכן. רגשות הם מאפשר מעולה ליצירת תהליכי למידה ארוכי טווח. בהמשך אדבר על Story telling ועוד כלים אשר שילובם בלמידה יכלו לקדם אתכם ואת הלומדים שלכם.
