להיות מורה דיגיטלי

למרבה הצער החדשות אינן טובות במיוחד שכן אין מתכון אחד וברור להפקת קורס מקוון. גם כך פיתוח של תכנים פדגוגיים הוא מורכב ביותר בגלל היותו תלוי קונטקסט, סיטואציה ומאפייני האישיות של הלומד עצמו (Van Driel & Berry, 2012). אך טרם אני מתחיל לעשות משהו אני נחשף למרבית האפשרויות הקיימות אשר הטכנולוגיה יכולה להציע לי. כדאי להכיר את המוצרים השונים, את ערכיהם המוספים, חסרונותיהם ועוד. אך טרם נתחיל לעבוד עלינו  לקבל את ההחלטות הנכונות הנוגעות לפיתוח הקורס אם נספק לעצמנו את התשובות לשאלות הבאות:

• מיהו קהל היעד של הקורס – למשל "בוגרים בעלי תעודת בגרות ישראלית". נוער בגילאים 15-18 או אנשים פנויים אשר לומדים לצורך העשרה.
• תיחום תוכן הקורס – למשל "המצב הכלכלי במדינות אירופה בעשור שטרם מלחמת העולם השנייה". ככל שהקורס יהיה ממוקד יותר כך יגדל מספר האנשים שיתעניין בו. נושאים כלליים לרוב אינם "נלכדים" תחת עיני המחפשים ברשת.
• היקף התוכן הנלמד ומשך הקורס – רשימת הנושאים והמיקוד הנדרש בכל נושא. אין טעם לחשוב לאחר העבודה ולהבין שהשמטנו פרק מסויים או הכנסנו משהו שאיננו רלוונטי.
• המיומנויות אותן נרצה להקנות ללומד – למשל "חשיבה ביקורתית או מיומנות חקר". ככל שנגדיל את מספר המיומנויות כך נאבד מהאפקטיביות. המיומנות הנרכשת אותה אנו רוצים להנחיל צריכה להיות שזורה לאורך הקורס כולו. למשל אם בחרנו במיומנות של "למידה עצמית" או "חקר" – נקפיד שמיומנויות אלו תהיינה שזורות לכל אורכו. כך הלומד לא ירגיש שהוא "מזגזג" מבלי להבין היכן הוא נמצא.
• בחירת הסביבה המתאימה לנהל את התקשורת עם הלומדים – האם קבוצת פייסבוק סגורה? קבוצת וואטסאפ, פורום? לכל סביבה החוזקות שלה אך גם חולשותיה. קבוצת וואטסאפ חופרת תהיה פחות יעילה מקובצת וואטסאפ ממוקדת. קבוצת פייסבוק תקל על ההתמצאות בגלל שרשורי ההודעות.
• הגדרת תוצרי הלמידה - המאפיינים של מטלת הסיכום. ככל שהתוצרים יהיו מוגדרים מראש נכון – הם יהיו המצפן להבניית התוכן באופן שיושגו היעדים/מטרות.
• כלים - הכנת רשימת הכלים/תשתיות (אולפן צילום, מקליט דיגיטלי, מחולל לומדות ועוד) אשר עומדים לרשותנו לצורך הפקת התוכן.
• מימד הזמן – הגדרת לוח זמנים לביצוע. האויב של הטוב הוא המצוין. ניתן בקלות להיגרר לתהליך אינסופי של עבודה אשר לא תוביל לכלום. קורס טוב הוא קורס שבסוף גם הסתיימה ההכנה שלו.

חלק מהשאלות הנ"ל רלוונטיות באופן מלא לקורס פרונטלי, אך היישום שלהן בסביבה הדיגיטלית יהיה שונה.  לאחר שהגדרנו לעצמנו את הרשימה המתוארת מתחיל שלב "פיצוח התוכן" בעגה המקצועית שהוא בעצם בחירת הכלים הדיגיטליים המתאימים והמימוש שלהם לצורך השגת היעדים שהוגדרו בהתאם לקהל היעד, לתוכן ולמיומנויות. אתן דוגמה: אם קהל היעד הוא אנשים עסוקים אשר מרבית הזמן ילמדו במהלך נסיעה בפקקים אבחר בפודקאסטים קצרים (פודקאסט זהו קובץ קול אשר ניתן להאזנה במכשיר הטלפון) אליהם ניתן יהיה להאזין בנסיעה. אם תוצר הלמידה אמור להיות יישום של החומר הנלמד, בסוף כל צבר של פודקאסטים תהיה מטלת חקר בה יצטרך הלומד לכתוב נייר עמדה בו עליו ליישם את מה שנלמד. לדוגמא:

"האם לאור ההתרחשויות הכלכליות טרם מלחמת העולם השניה קיימת אפשרות להתפרצות של מלחמה באירופה לאור המשבר הכלכלי בגוש היורו? מצורפים מספר קישורים לדוחות האו"ם המציגים את החוב הלאומי של המדינות באירופה והמדדים השונים של הסחר בעשור האחרון". כמו כן, מצורף קישור לקבוצת וואטסאפ אשר תדון בנושא זה ואשר תיסגר לאחר מועד הגשת המטלה.

על מנת להפיק קורס מקוון מוצלח עלינו לחרוג מהתפיסות הקיימות של קורס פרונטלי. שכן אם נעביר אחד לאחד את המודל הפרונטלי לסביבה הדיגיטלית נאבד לגמרי את הערכים המוספים שאנו יכולים להפיק מלמידה בסביבה מקוונת. צריך לזכור שבסביבה  הדיגיטלית ישנן אפשרויות  אשר יכולות לייצר ערכים מוספים שאינם ניתנים ליישום בסביבה הפרונטלית.

 

הגדרת קהל היעד

את קהל היעד ניתן להגדיר על פי קריטריונים רבים ולכל קריטריון מאפיינים משלו. למשל: גיל, לקויות למידה, רקע תרבותי, גלובלי או מקומי, דתי ועוד. בעבר נוכחתי לפרויקט שאת מרביתו היה צריך להפיק מחדש כאשר התברר שקהל היעד הוא חרדי ויש להשמיט מצילומי הווידאו את כל הקטעים בהם נצפים גבר ואשה יחד או נשים הלבושות במכנס. לכאורה עניין פעוט אשר גרר השקעה נוספת של סכומים גבוהים בעריכת הווידאו מחדש. המלצתי היא לאתר את המאפיינים החשובים ביותר של קהל יעד תוך חשיבה מורחבת על קהלים אשר עשויים להשתמש בתכנים בעתיד. 

תיחום תוכני הקורס

לכאורה סוגיה פעוטה אך חשובה מאין כמותה. בקורס פרונטלי מתמשך ההתמודדות עם "השלמות" או תיקוני תוכן במהלך הקורס היא פשוטה יחסית. המרצה יכול בקלות לפתוח את השיעור במשפט "הבנתי מהשאלות שעלו בשיעורי הבית כי עלי לחדד את כל הנוגע לביוגרפיה של פרויד טרם החל לעשות בפסיכולוגיה ועל כן אתן לכם סקירה קצרה כעת לפני שנתקדם". בקורס מקוון אשר הופק ונבנה קשה יותר לבצע שינויים בתוכן או להבנות מחדש תוספות. על כן, רצוי לקחת מרצה מגובש שכבר העביר את הקורס בעבר ואשר מכיר כבר את כל הניואנסים הנוגעים בתכני הקורס, כך ניתן להבטיח רצף נכון ובהירות של התכנים עבור המשתתפים השונים. ככל שהנושא הראשי, נושאי המשנה, הפרטים והדוגמאות מובנים בסדר קוהרנטי שיעילותו הוכחה בעבר – כך הסיכוי להצלחה ילך ויגדל.

הגדרת מיומנויות נדרשות או תוצרי למידה

לכאורה סוגיה ברורה מאליה אך בפועל איננה מיושמת במרבית המקרים, כפי שמוזכר בפרקים הקודמים – התוכן חשוב אך יש לתת את הדעת למיומנויות הנדרשות. כמעט כל התכנים זמינים כיום בכל פורמט ובכל תחום, כך שהערך המוסף הנדרש הוא מיומנויות ובעיקר אלו הנוגעות לדיסציפלינה עצמה. מגוון המיומנויות הוא רחב וקשה מאוד להנחיל את כולן, הגם שלכל תחום ואף תת תחום תוכן ישנם מאפיינים שונים ומכאן גם מיומנויות שונות נדרשות. אם ניקח לדוגמה את הוראת ההיסטוריה להתעמק במיומנויות החקר וחיפוש המידע על מנת להגיע ל"אמת" אך באותה מידה לעסוק בחשיבה ביקורתית סביב ממצאים קיימים על מנת להגיע לאותה "אמת" עצמה. כמורים נצטרך להחליט במה להתמקד ומה לדעתנו ייתן את הערך המוסף המשמעותי ביותר עבור הלומד. בסביבה הדיגיטלית להבדיל משיעור פרונטלי קשה יותר למורה לנהל תהליך דינמי מפני שהוא איננו נמצא מול הלומדים ויותר קשה לו לראות את רחשי ליבם או לצפות בהבעת פניהם. כמובן שהרשת החברתית או מערכת פורומים כזו או אחרת יכולה לייצר זרימה שתתעל את המיקוד בכיוונים מסויימים אך מבט אחד בכיתה על פני הלומדים יכול לספק מידע רב יותר אודותיהם מאשר התנהלות שלמה בפורום מקוון.

בחירת הכלים הטכנולוגיים

לאחר שהגדרנו את התכנים, תיחמנו את הנושאים והגדרנו את המיומנויות הנדרשות  אנו מגיעים לשלב ההפקה. הפקה של תכנים דיגיטליים יקרה יותר מהוראה פרונטלית ובחלקה התיקון הוא מורכב ובעייתי. מצגת ניתן לשנות בהינף יד, להחליף את סדר השקפים או לשנות את הטקסט. כשמדובר בוידאו העניין נעשה מורכב יותר, יש לצלם מחדש, לערוך שוב להחליף את הכתוביות ועוד. בחירה נכונה של הכלים והתאמתם לקהל היעד הם השלב החשוב ביותר מפני שעלויות השינוי/תיקון/החלפה עשויים לעלות כסף רב. המלצה – אל תקבלו החלטה לבד! תשתפו קולגות ומומחי תוכן, תאספו רעיונות ברשת, תראו מה אחרים עשו, תהיו יצירתיים, תחשבו מחוץ לקופסה ותעשו זאת טוב יותר. אז איך עושים זאת?

אני מציע לערוך רשימה של כל הנושאים, המיומנויות הפדגוגיות הנדרשות (גנריות ודיסציפלינריות) והטכנולוגיות הזמינות לכם. עבור כל נושא אגדיר את המיומנויות והטכנולוגיות באמצעותן אממש את היעדים שהגדרתי כפי שמופיע בתרשים הבא:

 בדוגמה הבאה לקחתי את השיעור העוסק בהערכת שווי של חברה ופירקתי אותו לשלוש עמודות:

• נושאים – כל הנושאים בהם יעסוק הקורס.
• מיומנויות בהן יתמקד הקורס:

o      גנריות - חקר, חשיבה ביקורתית וחיפוש מידע וכד'
o      מיומנויות דיסציפלינריות - ניתוח דוח כספי וביצוע הערכת שווי

• כלים טכנולוגיים – רשימת הכלים הטכנולוגיים אותם אאמץ בקורס הנלמד.

אם אקח לדוגמה את פרק הקורס "הערכת שווי חברה" - אתמקד במיומנות חיפוש מידע ובהקניית מיומנות ביצוע הערכת שווי. לצורך כך אשתמש באולפן הוידאו, אפנה את הלומדים למאגרי מידע פיננסיים ואנהל דיון בקבוצת וואטסאפ העוסקת בנושא. ייתכן שבפרק ביאורים לדו"חות הכספיים אקנה מיומנויות של חשיבה ביקורתית וחקר ואשתמש לצורך כך בפודקאסט מאחר שאין צורך במימד הוויזואלי.

 

הבניית לוח זמנים – מימד הזמן

כמה פעמים קרה לכם שדחיתם או שנמנעתם מלעשות משהו עד הרגע האחרון? כשמדובר בתשלום חשבון החשמל שלכם אין לכך משמעות כל עוד שילמתם בזמן – אך כשמדובר בלמידה עבור רובנו למימד הזמן חשיבות רבה בתהליך. הרצאה פרונטלית ממוצעת נמשכת שעה וחצי. זהו התזמון שנמצא יעיל ביותר מבחינה כלכלית עבור ארגוני חינוך אך הוא איננו בהכרח היעיל ביותר לכל תחום דיסציפלינרי או לכל לומד. יש קורסים בהם מרצה היה מעדיף לחלק את השיעור לשלוש חצאי שעות עם הפסקה ביניהם אך הוא תלוי בסד של הארגון בו הוא מלמד. בסביבה המקוונת בד"כ כל התכנים מונגשים ללומד ובאפשרותו ללמוד את כל הקורס ביום האחרון או לחליפין לחלק אותו למקטעי למידה השקולים ל 20 דקות של הוראה פרונטלית. אם כך למה שנגדיר עבורו את לוח הזמנים? אולי עדיף להשאיר זאת לשיקול דעתו. חופש הוא תמיד טוב – אך בתוך גבולות. כדאי לתת המלצות לסטודנטים אך להתנות זאת בעמידה בזמנים של הגשת מטלות קטנות או השתתפות בקבוצות דיון באופן שוטף. למשל: נייר עמדה של עמוד אחד אותו יש להגיש מידי שבוע. כך, נאפשר לחומר "לשקוע" בראשו של הלומד, נוכל לאתר לומדים אשר "נטשו" או מתבדרים במהלך הקורס ובעיקר לייצר רצף של למידה אשר בסופו של דבר יקל על הלומד.